הרעיון כי פעילות גופנית חשובה לבריאות ידוע מקדמת דנן. בשנת 1199 כתב הרמב"ם כי: " כל זמן שאדם מתעמל ויגע הרבה ואינו שבע אין חולי בא עליו וכוחו מתחזק" והוסיף "וכל מי שהוא יושב לבטח ואינו מתעמל, אפילו אכל מאכלים טובים ושמר על עצמו לפי הרפואה, כל ימיו יהיו מכאובים וכוח תשש".
אם בעבר הייתה הפעילות הגופנית חיונית לצורך חיפוש אחר מזון, נדידה ובריחה מחיות טורפות ואיתני הטבע, הרי שהיום שבה ועולה חשיבות הפעילות הגופנית כשתפקידה דווקא להגן עלינו מפני השפע, התזונה הלקויה ואורח החיים הבלתי פעיל בעידן המודרני.