חנוך יקר ואהוב

חלפה לה שנה, שנה ארוכה וקשה מאז שנפרדנו ממך בפעם האחרונה.
ואיול שלך אשר לעולם לא שוקטת על שמריה זמנה אותנו, אוהביך ומוקירך על מנת להגות בך ולזכור אותך יחדיו.
ואנחנו עושים זאת כאן, במרכז הרפואי של העמק, במקום אשר מייצג אולי יותר מכל את המהות העיקרית של חייך המקצועיים-הלא היא רפואת האדם.

חנוך יקר-אם להודות על האמת שההיכרות שלנו במהותה הייתה היכרות שעל פני השטח, מעולם לא הבקעתי את סגור לבך ומעולם לא נגעתי במהויות הפנימיות האמיתיות שלך.
אך גיסים היינו, אתה נשוי לאחות הבכורה ואני לצעירה והרצף המצטבר של מפגשים משפחתיים על פני השנים הותיר אצלי רישום בהיר, אם גם סובייקטיבי, שלך ושל אישיותך.
מאד נמשכתי, חנוך, אל שלוות הנפש שלך, אותה שלוות נפש מהסוג הנדיר ביותר אשר לא פגשתי כמוה מעולם
תמיד נינוח, מסביר פנים ועל פניך נסוך החיוך טוב הלב ומאיר הפנים שלך-כאומר- אני לרשותך ועיתותי בידי.
וגם אם הכול געש ורעש סביבך אתה נשארת בשלך,אי של שקט נפשי ורוגע.

אנשים שלא הכירוך היטב, היו עלולים לטעות בך ולזהות את שלוות הנפש הזו כאדישות ולא היא, כי מעורב, מזוהה ומגובש היית לגבי כל מה שמתרחש בארצנו הקטנטונת. וכמובן שהיית מעורב מזוהה ומגובש עד מאד בכל הקשור לעולמך,עולם הרפואה.
בעיני ,חנוך, היית התגלמות של הרופא האידיאלי כפי שראיתיו בעיני רוחי.

השילוב הנדיר הזה של שלוות נפש אמיתית, לא נרכשת, לא נלמדת, אלא משהו שהוא חלק ממהותך ביחד עם הרצינות, היסודיות, ויכולת הלמידה האין סופית שלך, העניקה לך ערך מוסף נדיר ומיוחד כרופא.
תמיד ידעו מטופליך,כי עומד מולם רופא, מקצוען אמיתי בתחומו, אך חשוב מכך, הם ידעו כי עומד מולם בן אדם במובן היפה של המילה. בן אדם קשוב, אכפתניק, מעורב, המעודכן בכל החידושים בתחומו.אשר יעשה הכול כדי לסייע להם בדרך הטובה ביותר שהוא יודע- מבלי לעגל את הפינות ומבלי לוותר לעצמו המאום, כאילו הייתה זו שליחותו עלי אדמות.

בעולם האמביציוני והקרייריסטי של הרפואה היית בעייני זן נדיר, איש ללא מרפקים, חף מכל פוזה, אומר את אשר על ליבו, ומתעל את האמביציה האישית שלך להרחבת הידע המקצועי שלך, על מנת שתוכל לשרת טוב יותר את מטופליך.
הרצון האין סופי להמשיך ולהרחיב את גבולות הידע ,לקח אותך חנוך עמוק עמוק אל תוך הלילות הארוכים קורא לומד ומתמסר כל כולך אל התהליך הסזיפי והתובעני הזה של התעדכנות, לימוד והפנמה, יישום הנלמד וחוזר חלילה.

אבל למרות שהרפואה שאבה אותך אליה, ואתה נשאבת לתוכה באהבה גדולה,
הייתה לך, בדרכך שלך, אהבה גדולה ממנה, אהבת האדם ואהבת משפחתך.
אותי הרשמת ,חנוך, כמעין מגדלור משפחתי, עומד לו יציב איתן וגבוה, נטוע על מקומו, לעיתים אף מרוחק אך יודע את הדרך, ונמצא שם מיד על מנת לתת בטחון, לסייע ולסמן את הכיוון עבור מי שיבחר להסתייע.

חנוך – בעולמך הפרקטי נוהגים לומר כי המבחן הסופי הוא מבחן התוצאה, ובסוף אדם מותיר אחריו בעולם את ילדיו אשר הביא לעולם, וגידלם עד הגיעם לפירקם והם ממשיכים את השושלת.
במבחן התוצאה הזה הייתה לאילה ולך הצלחה יתרה והלב מתמלא גאווה, אהבה ואושר כשמסתכלים על דור ההמשך אשר העמדתם לעולם.

קשה חנוך בלעדיך, ולצערנו אין בנו הנוכחים כאן את כוחות הנפש הבלתי רגילים שהיו בך. לא את יכולת ההתמודדות האדירה עם הקשיים ואף לא את יכולת הקבלה המיוחדת שהייתה בך.
אך יתכן כי בכל עת בה אנו מאמצים לחיקנו את זכרך, עלינו להיזכר גם בדרך המיוחדת בה קיבלת את הקשיים והתמודדת איתם, וללמוד ממך ולשאוב ממך כח להמשך הדרך......

אוהבים מתגעגעים וזוכרים.

נחם ביי