במעמד מכובד הזה-
"הכנס לרפואת ילדים של מחוז צפון",
רק מעצים ומגדיל את הכאב והגעגוע.
רפואת ילדים הייתה חלק מהווייתו ונשמתו של תנוך, כשהילדים ואני השתלבו בתוכה.
כשמרפאת הילדים הייתה מלאה בילדים חולים, וחנוך לא הצליח להגיע למסיבת סיום ביה"ס או לחגיגת יום הולדת של אחד מילדיו, הם קבלו זאת בהבנה.
הילדים בבית למדו לחיות עם המשפט: "אבא בעבודה", ולראותו חולף כרוח סערה בבית בין ביה"ח למרפאה.
זה היה ייעודו!!
אני תקווה, שמפגש שנתי זה יאחד בין אלה שאינם, אלה שכאן, ואלה שיהיו...
אני תקווה, שמפגש זה יתרום, ולו במעט, להבנה וקידום רפואת הילדים.
תודה.