הפרעה בקשב וריכוז

הפרעת קשב וריכוז ADD/ADHD מהווה היום את סיבת ההפניה העיקרית למרפאה הנוירולוגית לילדים. מטפלים נוספים, מלבד הנוירולוג הם פסיכיאטרים לילדים, רופאים התפתחותיים ורופאים בעלי נסיון בנושא של הפרעת קשב וריכוז.
האבחנה של ADHD הינה אבחנה קלינית, ע"ס דווחים מאת 2 מקורות לפחות, בד"כ משפחה והגורם החינוכי. הדווחים נעשים באמצעות טפסים על פי ה- DSM4 או קונרס. בשנים האחרונות גם בדיקת קשב ממוחשבת היא חלק מתהליך האבחנה.
כיום תהליך האבחון מתחיל בפנייה של הגורם החינוכי, הרופא הראשוני, בחלק הארי של המקרים אינו אלא "מעין תחנת מעבר" בדרך לנוירולוג. הוא זה השולח מכתב הפניה קצר אשר מצטט את המורה או הגננת. בכך, בד"כ מסתכמת תרומת הרופא הראשוני.
למרות מגבלות הזמן, מה בכל זאת יכול להיעשות במסגרת המרפאה הראשונית?
הרופא הראשוני אמור לערוך מיון התחלתי לאחר פנייה שהגיעה מגורם חינוכי, הגן או ביה"ס או לעתים אף מההורים עצמם. מטרת המיון היא לשלול תופעות המתבטאות כ ADHD אך אינן כאלה. יתרונו של הרופא הראשוני הוא הכרת הילד ומשפחתו, הוא זה המכיר את בעיות הבריאות של הילד, התרופות שנוטל הילד או הבעיות הסוציאליות והנפשיות אם קיימות כאלה. לפי המצב הקליני יחליט הרופא המטפל האם יש צורך בבדיקות שגרה, תפקודי בלוטת התריס או הפניה לפסיכולוג כדי לבדוק את מצבו הרגשי של הילד.
הרופא הראשוני יכול לברר אנמנזה משפחתית של הפרעת קשב וריכוז או ליקויי למידה ולפי התרשמותו להפנות לבדיקת קשב ממוחשבת או לאבחון דידקטי שמטרתו לאתר ליקויי למידה.כמו כן הרופא הראשוני יכול וצריך לשלול הפרעה בתחום הראיה או השמיעה.
תופעה נוספת היא הפרעה פרכוסית מטיפוס ABSENCE אשר מתפרשת בטעות כהפרעת קשב וריכוז, כאשר עולה החשד יש צורך בבדיקת EEG בערות- עוד לפני ההפניה לנוירולוג.
לאחר המיון הראשוני ימשיך הנוירולוג לאשש את האבחנה, להמליץ על טיפול ולעקוב אחר תוצאות הטיפול. מעקב נוירולוגי יעשה בתדירות בהתאם למצב המטופל. מעקב תכוף יותר יכול להיעשות על ידי הרופא הראשוני, לצורך שינוי מינון או החלפה בין סוגי תכשירים, כל זאת בהתאם להנחיות שניתנו על ידי הנוירולוג המטפל.
לכן חשוב שהרופא המטפל יהיה מודע לתופעות הלוואי של תרופות הניתנות כטיפול להפרעת קשב וריכוז ותרופות הגורמות להפרעת קשב וריכוז. אין ספק- הרופא הראשוני יכול לתרום רבות בתהליך האבחון והמעקב.